שמיים

    והיא נתנה את הילדה לנונה, עשרים יום אחרי הלידה. זה היה הדיבור ביניהן וגם ההכרח: שהיא תתן את הילדה לנונה ותחזור לעבודה "אחרי עשרים יום". על תינוקות דיברה בימים, רק בימים: עשרים יום, ארבעים יום. היתה אומרת: "כשהתינוק, יש לו כבר ארבעים יום, סימן שהוא יחיה. מחכים לארבעים יום שלו." העשרים יום, אבל, … המשך לקרוא שמיים